פסיכוטכנולוגיה | Psychotechnology

 האם בינה מלאכותית מסוגלת להבין מה עובר עלינו? אלעד רפואה מתארח כדי לחשוף איך פרויקט Menti הופך את ה-AI ל"חדר כושר" למטפלים והורים, למה אמפתיה מלאכותית היא כמו "סוכר לבן", ואיך מודל SMART עושה סדר בחיבור שבין קוד לנפש.

אז מה הסיפור של סוכני איי איי? מה ההבדל בינם לבין סתם שימוש במודלים? איזה תפקידים הם ממלאים? האם סוכן יכול לפתח פתולוגיות תפקודיות כמו שלבני אדם יש?על כל אלו ועוד בראיון המצורף בין תמר פרידלנדר, פסיכולוגית קלינית ומומחית לפסיכוטכנולוגיה - לבין עמית ספינרד, ראש צוות דאטה באלאוס הילת׳.

בפרק ה13 של הפודקאסט נסביר את הדומה והשונה בין זיכרון של מכונה לזיכרון אנושי, הפרק הוא גם פרק מקדים לראיון בפרק הבא. 

כותרת הפרק: למה בינה מלאכותית אמפתית יותר מהחברים (והפסיכולוג) שלכם?
אם יצא לכם לאחרונה לתהות האם המכונה תוכל אי פעם להחליף את הלב האנושי, או למה צ'אט ג'יפיטי נשמע לפעמים יותר מכיל מהאנשים הקרובים אליכם – הפרק הזה בשבילכם.
בפרק הנוכחי של "פסיכוטכנולוגיה", אני מארחת את ד"ר רפאל יונתן לאוס, פסיכולוג קליני מדריך, חוקר ומרצה, לשיחה על מחקר מפתיע שערך. במחקר נמצא כי במדדי אמפתיה מסוימים, התשובות של בינה מלאכותית (GPT-3) דורגו כטובות ומכילות יותר מאלו של מטפלים אנושיים מוסמכים.
יחד ניסינו להבין למה המכונה מצליחה "לנצח" אותנו באמפתיה, ולמה דווקא הנימוס המושלם וההכלה הבלתי מוגבלת שלה הם הסיבה שהיא לעולם לא תוכל להחליף את הקשר האנושי.
בין הנושאים שדיברנו עליהם:
פרדוקס האמפתיה: למה בינה מלאכותית נשמעת יותר מכילה מהחברים שלנו?
היתרון שבחיכוך: למה בשביל ריפוי אמיתי אנחנו צריכים קשר אנושי לא מושלם ומחוספס.
סרקזם ותוקפנות בטיפול: הממצאים המפתיעים על מה באמת הופך מטפל לאפקטיבי.
משבר בריאות הנפש: איך הטכנולוגיה פוגשת את המערכת הציבורית בישראל של היום.
הצטרפו אלינו לשיחה על היתרון הכי גדול שלנו על המכונה – היכולת שלנו להיות אנושיים, סדוקים ולא מושלמים.

איך הנפש הפכה למדע חישובי? 
אנחנו רגילים לחשוב על פסיכולוגיה וטכנולוגיה כשני קווים מקבילים שלא נפגשים. הרגש הוא כאוטי וסובייקטיבי, המחשב הוא לוגי ובינארי.אבל אם מסתכלים על ההיסטוריה של בריאות הנפש ב-150 השנים האחרונות, מגלים את הסיפור על הניסיון הבלתי פוסק להפוך את הנפש ל"דאטה".
בפרק הסולו החדש בפודקאסט "פסיכוטכנולוגיה", אני צוללת להיסטוריה של המפגש הזה:🔹 המהפכה של קראפלין: איך פסיכיאטר אחד במאה ה-19 החליף את התיאוריות הספרותיות בכרטיסיות נתונים (ה"אקסל" הראשון), וגילה את ההבדל בין סכיזופרניה למאניה-דיפרסיה.🔹 הקוד של ה-DSM: ניתוח של ספר האבחנות כספר שמבוסס כולו על לוגיקת IF-THEN, ואיך הסטנדרטיזציה הזו הצילה את המקצוע אבל מחקה את האינדיבידואל.🔹 הקונטרה של ביון: למה דווקא בעידן האלגוריתמים, הדרישה של וילפרד ביון להגיע לטיפול "ללא זיכרון וללא תשוקה" היא קריטית יותר מתמיד.
אבל זה לא רק שיעור בהיסטוריה.הפרק מציע הסתכלות חדשה על "חשיבה חישובית" (Computational Thinking) ככלי קליני ואישי. אנחנו נלמד איך עקרונות כמו "פירוק לגורמים" ו"זיהוי תבניות" יכולים לשמש כפרוטוקולים יעילים לוויסות רגשי וניהול חרדה.
האם אפשר למצוא את הנוסחה לשיגעון ועדיין להישאר בני אדם?מוזמנים להאזין ולשתף במחשבות שלכם בקבוצת הפייסבוק שלנו: https://www.facebook.com/groups/315730704101553

אנחנו רגילים לחשוב ששירה באה מהלב, ושקוד בא מהראש. אבל מה קורה כשהגבולות מטשטשים?בפרק הזה אירחתי את ערן הדס – משורר, איש הייטק, וראש מסלול מדיה דיגיטלית באוניברסיטת תל אביב. ערן הוא דמות היברידית נדירה שחיה את התפר שבין הרוח לחומר, ובין הרגש לאלגוריתם.
דיברנו על המחקר החדשני שלו בדוקטורט שמראה איך AI יכול דווקא לשפר את היצירתיות האנושית (ולא להחליף אותה), על הרגע המצמרר שבו גילה חיילת מנהלת שיחת נפש עם צ'אטבוט שהוא יצר, ועל הדרך המפתיעה שבה "חשיבה חישובית" עוזרת לו להתמודד עם חרדה בזמן מלחמה.
בפרק דיברנו על:
(07:00) מפענח הצפנים: איך שיר של דן פגיס שינה את חייו.
(25:00) בינה מלאכותית בקולנוע: האם סטודנטים משתמשים ב-AI כקביים או כמנוע?
(34:00) חשיבה חישובית: למה כדאי ללמוד לחשוב כמו מחשב?
(36:00) הדוקטורט: איך מודלי שפה עוזרים לנו להשלים את "המסע הקוגניטיבי".
(45:00) הסיפור על "ליזטוש": הרגע שבו הבין את הסכנה (והנחמה) שבצ'אטבוטים.
האזנה נעימה!

בפרק החדש של פסיכוטכנולוגיה נדבר עם ד"ר גדי בלומרוזן. גדי הוא חוקר ומרצה במכון הטכנולוגי בחולון, שם הוא עומד בראש מעבדת החישה והאבחון הרפואי.דיברנו על דברים כמו - איך הבינה המלאכותית מועילה באבחון נפשי ורפואי? איך היא יכולה לשנות את ספר האבחנות של הפרעות נפשיות? האם הבינה טובה מבני אדם באבחון? האם התפיסה הרווחת לגבי הפרעות תתהפך?מוזמנים להקשיב ולהצטרף להמשך הדיון בקבוצת הפייסבוק שלנו.

איך פותרים את בעיית הקופסה השחורה?!⚫️🧠
אז מה קורה מאחורי הקלעים של ג'יפיטי? 
איך הוא יודע לתת לנו את התשובות הנכונות?
האמת שגם המהנדסים שבנו אותו לא תמיד יודעים, 
קוראים לזה בעיית הקופסה השחורה, ובפרק החדש ב"פסיכוטכנולוגיה" ננסה להבין איך פותרים אותה. 
אבל גם נשווה לקופסה השחורה של הגישות הביהביוריסטיות, נדבר על אינטרפלרטיביות ואקספליינאביליות, ונבין אחת ולתמיד מהי למידת חיזוקים. 
האם אנחנו בדרך לעתיד שבו מכונות מקבלות החלטות גורליות מבלי שנוכל להבין אותן? ומה אנחנו, כמשתמשים, יכולים לעשות בנידון?
האזנה נעימה! 🎧
#פסיכוטכנולוגיה #בינהמלאכותית #AI #פסיכולוגיה #קופסהשחורה #למידתמכונה #פודקאסט #חדשנות

פסיכוטכנולוגיה פרק 7 - מהי הפסיכולוגיה של הדארק-ווב? עם שיאל אהרון סלומון
מאחורי כל הונאת סייבר מתוחכמת עומדת פסיכולוגיה מבריקה. אבל מה קורה כשהסייבריסטית שבאה לתפוס אותם היא גם פסיכולוגית?
בפרק החדש של "פסיכוטכנולוגיה", אני מארחת את שיאל אהרון לשיחה נדירה שלוקחת אותנו למאחורי הקלעים של העולם הדיגיטלי הנסתר.
שיאל היא פסיכולוגית קלינית, אבל במשך שנים היא גם התמחתה בבניית פרופילים מזויפים (אבטארים) במעמקי ה-Dark Web.
בשיחה שלנו גילינו:
מהו "הסוד" הפסיכולוגי ליצירת דמות מזויפת ואמינה?
איך כניסת הבינה המלאכותית (AI) הפכה כל אחד למתכנן הונאות פוטנציאלי?
ומהם הצעדים המעשיים שכל אחד מאיתנו חייב להכיר כדי להגן על המידע הרגיש ביותר שלו?
זו שיחה על הצללים הדיגיטליים, על אמנות הפיתוי, ועל הקרב המתמיד על האמון שלנו ברשת.

בפרק השישי של "פסיכוטכנולוגיה", תמר פרידלנדר לוקחת אותנו למסע מרתק אל תוך מודל העיבוד המנבא - רעיון מהפכני ששינה את כל מה שחשבנו על תפיסה ולמידה. נגלה כיצד המוח שלנו משתמש בעבר כדי לצפות את העתיד, ונשווה את היכולת האנושית הזו לאלגוריתמים שלומדים לנבא. נבחן את ההשפעה של עיבוד מנבא על חיי היומיום שלנו, מהאופן שבו אנחנו מתאהבים ועד לסדרות שנטפליקס מציעה לנו. הצטרפו אלינו לחקירה מעמיקה של המוח האנושי והטכנולוגיה המתקדמת.מוזמנים גם לקבוצת פסיכוטכנולוגיה בפייסבוק.